מערכת היחסים של האדם עם בעלי החיים היא מערכת מורכבת . עבור האדם , בעל החיים הוא בו זמנית חבר ובן לוויה, מזון, שעשוע, מושא למחקר ומקור לצרכים נוספים. השאלה כיצד עלינו להתייחס אל בעלי החיים בקונטקסטים השונים הללו, וקביעת הסטנדרטים שעוסקים ברווחתם היא לא פשוטה . קשה מכל היא אותה שאלה ככל שהיא נוגעת לחיות המשק, אותם אנו מגדלים בסופו של דבר למאכל עבור האדם.  שאלה מורכבת זו מהווה מושא למחקרים ולשיח אקדמי, ציבורי, פוליטי וחברתי, והיא מעסיקה לכן, את מחוקקי כל המדינות בעולם המערבי.

השאלה כיצד תופסת החברה את הנושא של רווחת בעלי החיים איננה חד משמעית. ייטיב לתאר זאת יותר מכל הסיפור אודות שני בעלי כלבים  אשר נפגשו בעת טיול עם כלביהם. האדון הראשון גדל במשפחה קטנה הדוגלת בטיפוח בריאות , בטיחות ומשמעת, ומגדל את כלבו על פי תפיסות אלה. הכלב מקבל טיפול וטרינרי שוטף, שתי ארוחות ביום עם מזון דל שומן מיוחד  לכלבים, ומתהלך קשור ברצועה עם אדונו. האדון השני לעומתו גדל בקהילה שמעריכה פתיחות, שמחה, שיתוף במשאבים וקשר הדוק עם הטבע. כלבו ( השלישי במספר , השניים הראשונים נדרסו על ידי כלי רכב ) – פרוותו מאובקת מעט ומלאה קוצים מן המשחק החופשי בטבע, מואכל בנדיבות אך באופן מזדמן, ומעולם לא ידע קולר. כל אחד מן הבעלים בוחן את איכות חייו של הכלב מנקודת השקפה שונה לחלוטין וחש צער עבור הכלב האחר.

ודוק: אין מדובר בסיפור דמיוני כלל וכלל. שני דפוסי הגידול מוכרים במקומותינו, ושניהם נתפסים על ידי החברה כלגיטימיים. אנשים רבים מגדלים כלבים וחיות מחמד אחרות בתנאי שבי מוחלט, ועל אף שמדובר בדפוס גידול שרחוק מלהיות טבעי וחופשי – אין הם רואים בכך כל פסול.

גישת החברה המודרנית לנושא של רווחת בעלי חיים היא אם כן מורכבת. אנשים נוטים להשתמש בקריטריונים שונים בעת שהם שופטים מה נתפס כרווחה עבור בעלי החיים, וכיצד יש לטפל בהם.

כעת נבקש לצעוד צעד נוסף וליישם את סיפור הכלבים על חתולים, ונזכיר כי אוכלוסיית החתולים הגדלים בטבעיות, מתרבה באופן לא מבוקר עד אשר בסופו של דבר הוא הוכר כדורש דילול על ידי בית המשפט העליון. האם יש בעצם החלטתו של בית המשפט העליון משום הכרעה משתמעת באשר לתפיסת רווחת בעלי החיים ודפוס הגידול המועדף ?  ובהנחה שמדובר בשתי תפיסות לגיטימיות, האם החלטתו של בית המשפט העליון מבטאת את דעתו הסובייקטיבית או שמא היא משקפת את דעתה של החברה בכללותה ?

מורכבת עוד יותר השאלה , כיצד יש לבחון את תפיסת החברה באשר לרווחת חיות המשק, שכן במובחן מחיות מחמד אותם מגדל האדם להנאתו, מוחזקות חיות המשק במתקנים חקלאיים למטרה מוגדרת וברורה של ייצור מזון עבור האדם.