הצדק הוא מטרת המשפט. הדרך להשגת הצדק היא באמצעות החיפוש אחר האמת. בלא אמת, אין צדק. אף על פי כן השתרשו והתקבעו במהלך השנים במערכת המשפט כללים ומוסכמות משפטיות שיוצרים ריחוק בין המשפט ובין הצדק. נמחיש את הדברים באמצעות הסיפור האמיתי הבא:

במסגרת הליך משפטי בו ייצגו שני עורכי דין צדדים יריבים, אמר עורך דין א' כי נגד עוה"ד השני, מתנהלת חקירה משטרתית וכי בפרקליטות המדינה שוקדים על הכנת כתב אישום נגדו. בנוסף סיפר א' לבית המשפט כי ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד דנה בהשעייתו של עוה"ד השני מחברותו בלשכה. לדברים אלו לא היה שום קשר להליך המשפטי בו ייצגו עורכי הדין, לא היה להם שום בסיס והם לא היו נכונים כלל וכלל. הם נאמרו אך ורק כדי לערער את מעמדו של הצד השני ולנסות לזכות ביתרון תדמיתי בעיני בית המשפט תוך שימוש בכל אמצעי אפשרי – גם אם אינו כשר או ראוי מוסרית וערכית.  

לפיכך הגיש עו"ד השני  תביעה לפי חוק איסור לשון הרע נגד עו"ד א'. בבתי המשפט השלום והמחוזי התקבלו החלטות סותרות, והתיק הגיע להכרעה בסיבוב שלישי לביהמ"ש העליון, ונבחן גם בדיון נוסף. ביהמ"ש העליון קבע ברוב דעות כי לעו"ד א' עומדת חסינות מלאה מאחר שמדובר בהתבטאויות שנאמרו תוך כדי, או במהלך הדיון המשפטי. התוצאה היא שלמעשה בית המשפט העליון פתח את הדרך לכל צד לומר כל דבר שהוא חפץ בו, לשקר, לנסות להטות את דעת השופטים באמצעות השחרת הצד השני, לפרסם דברי לשון הרע גם אם אין שמץ של אמת בהם, גם אם אינם רלוונטיים וגם אם נאמרו מתוך מטרה ברורה לפגוע.

אנחנו חולקים על דעה זו וסבורים שהיא לא רצויה. ניהול ההליך המשפטי מטרתו להגיע לחקר האמת בדרך להשגת "צדק". בפועל בין המשפט ובין האמת רב המרחק וככל שהזמן חולף,  הולך וגדל המרחק בין השניים: במקרים רבים מידי, האמת אינה נשמעת;  עורכי הדין מעלים טענות עובדתיות שבינם לבין האמת אין שום קשר ; עדויות שקר מצד בעלי דין או עדים מטעמם ניתנות כמעט דרך קבע;  אדם שנכנס ביושר ובניקיון כפיים להליך השיפוטי במטרה לקבל זכות שמגעת לו בדין – מוצא את עצמו עובר מסע הכפשה ו"מואשם" במעשים שאין להם קשר לתביעתו, וזאת רק על מנת להסיט את הדיון מן השאלות העיקריות. פעמים רבות הוא ימצא את עצמו ניצב מול בדיות שכל מטרתן לזרות חול בעיני בית המשפט ולהסיח את דעתו של האחרון מן  העובדות האמיתיות או מפרטי המקרה שהובא בפניו. וכך עשוי לא פעם אדם ישר דרך למצוא את עצמו מוצג לעיתים אף כעבריין או מתמודד עם תביעה שכנגד בדויה ולא מבוססת שהוגשה אך ורק כטקטיקת התגוננות. הכול, בחסות בתי המשפט והשיטה האדברסרית.

בעייתיות נוספת עולה מכך שהחוק מתיר לבעלי הדין ובאי כוחם להתבטא כרצונם בהליך השיפוטי, ללא שום סייגים ומעצורים, להציג בפני בית המשפט עובדות שמעולם לא התרחשו ולהציגם כ"אמת" ואף לפרסם לשון הרע ולפגוע ללא כל מורא מפני תביעת לשון הרע. החוק אינו דורש תום לב ואף לא אמת בפרסום, הכול מותר לבעלי הדין ולבאי כוחם, גם השקר – שאכן, בעקבות זאת – "מככב" בבתי המשפט. היושר וניקיון הכפיים, זה מכבר נסוגו ונדחקו מפניו.

תופעה זו – היא אחת מאבני הנגף הקשות ביותר של מערכת המשפט. גם מאפייניה של שיטת המשפט שלנו תורמים לא מעט להשתרשות בהיותם דוחקים את חקר האמת לקרן זווית. להלן כמה דוגמאות:

  • המושג "אמת", הוא המושג הדיכוטומי והחמקמק ביותר במשפט, במיוחד מאז השתרשה המוסכמה שהכול מקבלים אותה בדבר ההבדל בין "אמת עובדתית" ו"אמת משפטית". אך האם נוכל להשיג צדק כאשר אין אנו פועלים באמת לחקר האמת? ברור שלא.
  • הצגת "עובדות" שמעולם לא התרחשו והנחת נתונים שאינם אמתיים בפני בית המשפט הפכה מותרת על אף שהיא מהווה ההטעייה ואף ניסיון להטיית משפט – שהם אסורים לכל הדעות. ומנוגדים לעקרונות הבסיסיים של המשפט שמקורם בכללי הצדק הטבעי.
  • כוחה של התקשורת והמידע המוזן באמצעותה ומשפיע על מערכת המשפט: האם מסוגלים השופטים להתעלם מדעת הקהל הציבורית, מעיתונאים בעלי השפעה או מבעלי אינטרסים אחרים? האם יכולות רשויות האכיפה לפעול במנותק מהשפעות זרות כאשר מולן ניצבת אישיות ציבורית? כיצד מתיישבים עקרונות בסיסיים של המשפט עם כוחה העצום של התקשורת, שטף המידע ועודף הפרסום של העת הזאת, שללא ספק משפיע על מערכת המשפט וגורם להיווצרותם של שיקולים זרים אשר עשויים להטות את הדין? התשובה פשוטה – הוא אינו מתיישב.
  • כידוע "בית המשפט לא יעלה ביוזמתו טענה שלא הועלתה על ידי הצדדים". מה נדרש אם כן לעשות שופט – שתפקידו לתור אחר הצדק – כאשר הוא דן בתיק שותחושת הצדק שלו מצדיקה העלאת טענה שלא הועלתה על ידי הצדדים?  כיצד מתיישבת מוסכמה משפטית זו עם האפשרות להשגת צדק? התשובה ברורה – היא אינה מתיישבת.
  • הדין מחייב הקפדה על נוהל ופרוצדורה. לכך יש כמובן כמה פנים: מצד אחד, שמירה על תקינות ההליך ועל כללי ניהול המשפט היא חיונית . מצד שני, הקפדה דווקנית על פרוצדורה וכללים דיוניים עלולה להוביל לכך ש"האמת האמיתית" – איננה נשמעת.
  • העומס העצום, חוסר היעילות והסחבת בניהול ההליכים המשפטיים? אף הם, ללא ספק פוגעים ביכולתה של מערכת השיפוט לעשות צדק. כאשר בעל דין נדרש להמתין שנים רבות להכרעה שיפוטית – ברי כי אין הצדק מתקיים בעניינו.

אלו הם אך מעט משלל הגורמים שמשפיעים על הצדק במשפט, והם מעוררים לא מעט ספקות באשר לאפשרות השגת הצדק במערכת הקיימת.