מספרם של רוכבי האופניים בישראל הולך וגדל באופן קבוע והוא מוערך כיום בכמה מאות אלפי רוכבים.

כבכל מדינה, חולקים רוכבי האופניים את השימוש בדרכים ציבוריות עם כלי רכב מנועייםנוספים. אולם בשונה ממדינות אחרות לעומת זאת, מתמודדים הרוכבים הישראלים עם מציאותבטיחותית לא פשוטה שנובעת מצירוף של שלוש סיבות עיקריות:

1. בישראל, בשונה ממדינות אירופה, תרבות האופניים אינה מושרשת בהוויה החברתית ולכן הסובלנות כלפי רוכבי אופניים בכבישים היא נמוכה מאוד .
2. בישראל בולטים בהעדרם נתיבים ייעודיים לרכיבה על אופניים מחוץ לערים.
3. תרבות הנהיגה הנהוגה במקומותינו היא חמת מזג ומייצרת סיכונים גדולים לכל משתמש במרחב התעבורתי. רוכבי האופניים הם המשתמש הרגיש והפגיע ביותר במרחב זה, ולפיכך הם החשופים ביותר לתאונות, ולפגיעות קשות.

בשנים האחרונות אירעו לא מעט תאונות בהם נפצעו רוכבי אופניים, חלקן קשות מאוד, ובחלקן אף קיפחו לא מעט רוכבי אופניים את חייהם. על רקע האמור, עלה לדעתנו הצורך באימוץ הסדר משפטי ייחודי המתאים למציאות הישראלית.

שאיפתנו הייתה להציע הסדר חוקי שמטרתו להגן על ביטחונם ובטיחותם של רוכבי אופניים בכבישים ובדרכים ציבוריות, ולצמצם את הסיכונים להם נחשפים רוכבי אופניים במרחב התעבורתי במטרה למנוע תאונות ו/או פגיעה של כלי רכב ברוכבי אופניים. זאת על ידי יצירת סובלנות ואווירת בטיחות גבוהה לרוכבי אופניים; החמרת הענישה על הפרת רוח החוק והוראות החוק; ופיצוי במקרה של פגיעה.

כך, נולדה יוזמת ההצעה לאימוץ חוק בטיחות רוכבי אופניים, תש"פ-2020. במהלך לימוד הנושא חקרנו את הנעשה בעולם בתחום זה, אגב ניתוח הסדרי החקיקה השונים בכמה מדינות. חלק מן ההוראות שנכללות בטיוטת הצעת החוק הם הסדרים שמקובלים בעולם, וחלקם נותנים מענה לצרכים מיוחדים שעולים מן המציאות הישראלית. הצעת החוק נועדה להסדיר את כל נושא הרכיבה הספורטיבית על אופניים, אמצעי הבטיחות וכללי הרכיבה שחלים על הרוכבים, חובות הזהירות שחלות על כלי רכב, כללי הנסיעה בסביבת רוכבי אופניים, והוראות מיוחדות הנוגעות לרכיבת ספורט. 

טיוטת הצעת החוק נמצאת כרגע בשלבי דיון בפורומים רחבים של רוכבי אופניים ואיגודי הספורט הרלוונטיים.