דיני היושר (ה- EQUITY) הם עקרונות שיפוטיים השאולים מן המשפט האנגלי שנועדו להשלים את החוק במקרה שבו תוביל הפעלתו לתוצאה משפטית הנראית לא צודקת.
הצדק, הוא מטרת המשפט והערך המרכזי שלו- כך לפחות אמור להיות. ואולם, מאז ומתמיד עוררו הכללים הנוקשים של החוק קשיים, אשר לעיתים לא אפשרו להגיע לתוצאה צודקת. לפיכך התעורר הצורך למצוא – באמצעות שיקול דעת שיפוטי – דרך לשם עשיית צדק במשפט. כאשר כללי המשפט לא אפשרו להגיע לתוצאה צודקת, הפעילו בתי המשפט שיקול דעת לשם עשיית צדק, ויצרו במשך השנים את מה שהתגבש כ"כללי היושר" שלפיהם יש לפסוק על פי מה שהגון, צודק, מוסרי ואתי.
דיני היושר כוללים מספר עקרונות אשר אמורים לחול על התנהגות הצדדים. כללים אלה ממחישים את האיכויות של דיני היושר, הם גמישים יותר, נותנים מענה לצרכים של הפרט ונוטים להביא בחשבון את התנהגות הצדדים. הם אינם מהווים דין מחייב אלא קווים מנחים לשיקול דעתו של בית המשפט, והם מיושמים אם וכאשר בית המשפט חש כי נכון ומתאים ליישמם.
המאמר סוקר את 12 העקרונות העיקריים של דיני היושר. עקרונות אלה כמעט ולא מיושמים במשפט הישראלי. נוכח העובדה שהם נועדו להגשים צדק או את מראית פני הצדק, נכון היה לטעמנו ליישם אותם בישראל יותר מכפי שהדבר נעשה בפועל.